‏ציור ארבעה עולמות: אצילות בריאה יצירה עשיה באמנות אורית מרטין

ציור ארבעה עולמות, מהדורה מוגבלת על קנבס

יש רגע בסטודיו שאני מחכה לו. הרעיון עוד לא לבש צורה, הקנבס עדיין ריק, ובכל זאת משהו כבר נוכח. הרגע הזה הוא בשבילי הפתח להבין מהו ציור ארבעה עולמות. לא ציור של ארבעה חלקים, אלא יצירה שמכילה בתוכה את המסע שאור עובר מהמקום הדק והנסתר ביותר ועד לגימור הקטן והמדויק שסוגר את העבודה.

מודל אצילות בריאה יצירה עשיה, המכונה בקבלה אבי"ע, מדבר בדיוק על התהליך הזה. הוא מתאר שכבות של גילוי, מהכוונה הטהורה ועד ההופעה בחומר. כשאני מציירת אמנות עולמות עליונים, אני מחפשת דרך לתת לשכבות האלה נוכחות חזותית, כך שגם מי שלא למד קבלה ירגיש אותן בעין ובלב, פשוט מהמפגש עם הציור על הקיר.

יצירות נבחרות

ארבעה עולמות

לרכישה

אותיות יוצרות עולמות

לרכישה

עולמות עליונים

לרכישה

ארבעה כיסאות

לרכישה

מהו ציור ארבעה עולמות ומה מחפשים כששואלים על כך?

ציור ארבעה עולמות הוא המחשה חזותית של מודל אבי"ע דרך צבע, שכבות, מרחב וסמליות. במקום להסביר את המושג במילים בלבד, הציור מתרגם אותו לשפה שהעין קוראת מיד, גם לפני שהמחשבה מנסחת.

מהניסיון שלי, מי שמחפש את הנושא רוצה שני דברים בבת אחת. גם הבנה בסיסית של ארבעת העולמות בקבלה, וגם דרך לראות אותם. ציור עולמות מאפשר בדיוק את זה, כי הוא מציע שכבות שאפשר להתבונן בהן ולנוע ביניהן. השכבה העליונה רכה ופתוחה, השכבות התחתונות מדויקות ומוגדרות יותר, וביניהן נוצר מסלול שהעין עוברת בו בטבעיות.

במאמר הזה אני הולכת בשני המסלולים במקביל. קודם ההסבר הרוחני בשפה נגישה, ואחריו התרגום האמנותי, זה שקורה על הקנבס בפועל.

מה הם ארבעה עולמות בקבלה בשפה נגישה?

אצילות היא רובד האחדות, מקום שבו האור עוד לא נפרד לפרטים. בריאה היא ההופעה הראשונה של יש, של רעיון שמקבל קיום נפרד. יצירה היא רובד הצורה והרגש, שבו הרעיון מתעצב ומתלבש בגוונים. עשייה היא ההופעה בפועל, בחומר, בפרטים הקטנים.

הדימוי שאני אוהבת לקוח מהעבודה עצמה. מחשבה טהורה שאין לה עוד קווים, אחריה תוכנית ראשונית, אחריה סקיצה עם צבע ותנועה, ולבסוף ציור גמור. אותו אור, ארבע רמות של גילוי. מי שמעדיף הגדרות מסודרות ימצא הסבר מושגי מסודר גם באנציקלופדיה התורנית של דעת, ואם הלב נמשך להעמיק, אפשר לקרוא את ההרחבה שלי על עולמות עליונים שכתבתי מנקודת המבט של היוצרת.

למה דווקא ארבעה, ומה המודל הזה בא לסדר?

מודל אצילות בריאה יצירה עשיה בא לפתור בלבול מוכר. אנחנו חיים בתוך רצף שבו רצון, מחשבה, רגש ומעשה מתערבבים, ולפעמים נדמה שאין ביניהם חיבור. חלוקה לשכבות מאפשרת לראות איפה התהליך נעצר.

אני פוגשת את זה גם אצלי וגם באנשים שמגיעים לגלריה הביתית בהר נוף. יש מי שמלאה בהשראה ואין לה כלים לתת לה גוף. יש מי שעושה בלי הפסקה, ומרגיש שהמעשים שלו יבשים מכוונה. שני המצבים אינם כישלון, הם פשוט חוסר איזון בין העולמות.

גם ביצירה זה כך. השראה בלי טכניקה נשארת ערפילית, טכניקה בלי השראה מדויקת אך קרה. מודעות פנימית מתחילה ברגע שאני מזהה איזה עולם חסר לי כרגע.

מהו עולם האצילות, ואיך מציירים אור בלי לצייר חומר?

עולם האצילות הוא רובד של אחדות ומקור. אין בו הפרדה חדה בין דבר לדבר, ולכן ציור רוחני שמבקש לגעת בו כמעט תמיד יבחר בהחסרה ולא בהוספה. פחות פרטים, יותר נשימה.

בפועל אני עובדת עם שכבות אור דקות, מעברים כמעט בלתי מורגשים, ומרחב פנוי שנשאר פנוי בכוונה. הריק הזה אינו חוסר, הוא נוכחות. כשאני מציירת אצילות אני שואלת את עצמי מה האור שאני רוצה להעביר, ואז מוותרת על כל מה שמסיח ממנו.

סמלים חזותיים שמתאימים לאצילות

אור שאין לו מקור מוגדר, מעגלים והילות רכות, קווים מינימליים שרק רומזים לצורה. ציור סמלי ברובד הזה עובד בלחישה. עומס קישוטים הוא הטעות הנפוצה, כי הוא שובר את תחושת האחדות ומחזיר את העין לספירת פרטים במקום להתבוננות.

עולם האצילות בשפה של אור ומרחב

עולם הבריאה והולדת הדימוי הראשון על הקנבס

בריאה היא ההופעה הראשונה של יש מתוך רעיון. בציור זה השלב שבו נולד הסמל המרכזי, הצורה האחת שמחזיקה את כל המסר. שער, סולם, כלי, אות, לב. עוד לפני הצבע והמרקם, נשאלת השאלה מה עומד במרכז.

כאן נבנית קומפוזיציה רוחנית, כלומר החלטה על יחסי כוחות. מה גדול ומה קטן, מה עולה ומה יורד, איפה העין נחה ואיפה היא נמשכת. אני מעדיפה לקבל את ההחלטות האלה בשקט, לפני שאני נוגעת בצבעים, כי אחר כך הצבע נוטה להסתיר חוסר בהירות במקום לפתור אותו.

עולם הבריאה מלמד סבלנות. רעיון שנולד נכון חוסך עשרות תיקונים בהמשך הדרך.

מהו עולם היצירה, ואיך צבע הופך לרגש?

עולם היצירה הוא רובד הצורה והרגש. הרעיון שנולד בבריאה מקבל כאן גוונים, תנועה וקצב. זה השלב שבו הציור מתחיל לדבר אל הלב ולא רק אל השכל.

אני עובדת עם פלטה רגשית, לא עם מילון קבוע. גוני חום ואדום מביאים תנועה וחיות, כחול וירוק מרגיעים ומרחיבים, זהב עדין נותן תחושה של אור פנימי. לצד הצבע יש את הקצב, חזרתיות של קווים, מרקמים שנבנים בשכבות, מקומות שבהם המכחול מהיר וכאלה שבהם הוא איטי.

ציור מדיטטיבי נולד בדיוק ברובד הזה. כשהקצב אחיד ורוגע, גם הצופה נושם אחרת מול הציור. זו אחת הסיבות שאמנות רוחנית יהודית משנה את התחושה בחלל, גם בלי שנשים לב מדוע.

עולם העשייה, הפרטים הקטנים שמחזיקים את הכול

עשייה היא הרובד שבו הדברים נבחנים במציאות. כאן נכנסים דיוק גבולות, ניגודיות, תיקונים, החלטות על גימור ובחירת חומר. זה לא הרובד הזוהר של התהליך, אבל הוא זה שמאפשר לציור להחזיק לאורך זמן.

בעבודה שלי השלב הזה כולל את ההדפסה על קנבס איכותי, במהדורה מוגבלת וממוספרת, כך שכל יצירה נשארת ייחודית וגם עמידה. הצבע צריך להישאר נאמן, הקנבס צריך להיות מתוח נכון, והפרט הקטן שנראה זניח הוא לרוב זה שקובע אם הציור מרגיש שלם. מי שרוצה לראות איך זה נראה מבפנים מוזמן להציץ בהטכניקה שלי ביצירה.

עולם העשייה מלמד שסיום אינו פשרה. הוא חלק מהקדושה של התהליך.

איך ארבעת העולמות ממופים על תהליך יצירה שלם?

כמעט כל תהליך יצירה נופל באופן טבעי לתוך ארבעת הרבדים. ההשראה הראשונה, זו שאין לה עוד מילים, היא אצילות. הרעיון והקומפוזיציה הם בריאה. העיצוב הרגשי, הצבע והמרקם, הם יצירה. הביצוע והגימור הם עשייה.

מעניין לגלות שגם בהוראת אמנות חזותית מתארים תהליך דומה של חקר, גיבוש רעיון, פיתוח שפה חזותית וביצוע, כפי שמופיע בחומרי ההוראה של משרד החינוך בתחום האמנות החזותית. השפה שונה, המבנה זהה.

המיפוי הזה עוזר מאוד בפועל. כשאני תקועה, אני לא שואלת מה לא בסדר בציור. אני שואלת באיזה רובד אני נמצאת עכשיו, ומה הרובד הבא שמבקש תשומת לב.

מיפוי ארבעת העולמות לאורך תהליך היצירה

איך בוחרים צבעים לכל עולם בלי חוקים נוקשים?

אין מילון צבעים מחייב, ואני מזהירה מלהפוך את הסמליות לכלל ברזל. בחירת צבע נכונה נולדת מהתחושה האישית, ואחר כך נשמרת בעקביות פנימית בתוך אותה יצירה.

בעבודות שלי אצילות נוטה ללבן, לשקיפות ולזהב עדין. בריאה מקבלת בסיס עמוק, לרוב כחול או סגול, שיוצר תחושה של יש שנולד. יצירה מלאה בגוונים חיים ומעברים, ועשייה מתייצבת בצבעי אדמה ובקונטרסט ברור. אלה כלים, לא הוראות.

כוונה ביצירה חשובה כאן יותר מכל טבלה. ציור לנשמה נוצר כשהצבע נבחר מתוך הקשבה ולא מתוך ציטוט. אם גוון מסוים מרגיש נכון בלב, כנראה שיש לו מה לומר גם על הקיר.

איזה סמלים מתאימים לציור עולמות בלי להעמיס?

כלל האצבע שלי פשוט. סמל אחד חזק, ולידו שניים או שלושה סמלי משנה שתומכים בו. יותר מזה מפזר את המבט ומחליש את המסר.

סולם, שער, אור יורד, כלי או כד, אותיות, מעגלים, ארבע שכבות רקע שנבדלות זו מזו בעדינות. כל אחד מהם יכול לשאת את רעיון ההשתלשלות בין העולמות. סמליות בציור עובדת כשהיא מרגישה בלתי נמנעת, כאילו הצורה הזאת תמיד הייתה שם. אפשר לראות דוגמאות חיות לשימוש בסמלים כאלה בגלריית ציורים רוחניים שלי.

איך לדעת אם הסמל משרת את המסר

המדד שלי חד. אם הסמל דורש הסבר ארוך כדי להיות מובן, הוא כנראה לא מדויק לציור הזה. סמל טוב מייצר תחושה מיד, וההסבר רק מעמיק אותה בהמשך.

טבלה שמראה כיצד כל עולם מופיע ביצירה

הטבלה הבאה מסכמת את הקשר בין הרובד הנפשי לרובד החזותי, ומציעה שאלה מנחה לכל שלב. אני משתמשת בה בעצמי כשאני בונה סדרה חדשה.

מה קורה לרמת המופשטות לאורך הדרך?

אפשר לראות את התהליך גם כשתי עקומות שנפגשות. המופשטות יורדת מעולם לעולם, בעוד שרמת הפרטים והטכניקה עולה. בציור זה מורגש היטב, כי השכבות העליונות רכות והתחתונות חדות.

הפגישה בין שתי העקומות היא הלב של אמנות עולמות עליונים. יצירה שנשארת רק במופשט מרגישה חמקמקה, ויצירה שכולה טכניקה מרגישה סגורה. האיזון ביניהן הוא מה שנותן לציור נוכחות שקטה ומלאת עומק.

מעבר בין מופשטות לפרטים לאורך ארבעת העולמות

איך מציירים עולמות עליונים מתוך מודעות פנימית?

אני מציירת מבחוץ אך מכוונת מבפנים. לפני שאני נוגעת בצבע אני עוצרת ושואלת מה נוכח בי כרגע, ומה חסר. התשובה קובעת את הרובד שבו אתחיל.

כשיש בי עודף עשייה וחוסר השראה, אני מוסיפה מרחב, אור ופשטות, ומוותרת על פרטים שמפתים אותי. כשיש השראה שלא מצליחה לנחות, אני בוחרת פעולה אחת קטנה שסוגרת משהו, קו, שכבה, חתימה. הפעולה הקטנה הזאת פותחת את התהליך יותר מכל ניתוח.

מודעות פנימית אינה שלב נפרד לפני היצירה. היא נמצאת בתוך כל בחירה של גוון ושל מקום על הקנבס.

איך משתמשים באבי"ע ככלי להתפתחות אישית?

מודל ארבעת העולמות עובד נהדר גם כמסגרת התבוננות, גם למי שלא מצייר. שואלים מה הכוונה, מה הרעיון שנולד ממנה, איזה רגש הוא מעורר, ומה הפעולה הראשונה בפועל.

בתהליך שאני מיישמת בעבודה שלי, ואפשר לקרוא עליו עוד במאמרים נוספים בבלוג, אני מתחילה תמיד משאלה פנימית אחת ולא מרשימת מטלות. משפט כוונה אחד, סמל אחד, רגש אחד, פעולה אחת. ארבע נקודות, ומהן נפתחת עבודה שלמה.

שאלות מנחות לפני שמתחילים

מה אני רוצה להכניס לבית שלי ולתוך הלב. מה המוקד שסביבו הכול מסתדר. מה הצעד הבא הקטן והמעשי. שלוש השאלות האלה מספיקות כדי להתחיל, גם ללא ידע קבלי מוקדם.

ציור אינטואיטיבי או ציור סמלי, מה ההבדל?

ציור אינטואיטיבי מתחיל מהזרימה. היד נעה, הצבע מוביל, והמשמעות מתבררת אחר כך. ציור סמלי ורוחני מתחיל מהמסר, ומחפש את הצורה שתישא אותו.

שני הדרכים כשרות, ואני נעה ביניהן. לעיתים אני פותחת בשכבות אינטואיטיביות רכות, שמתאימות לרובדי אצילות ויצירה, ורק אחר כך בוחרת את הסמל ומדגישה אותו בבהירות, מה שמתאים לרובדי בריאה ועשייה. ציור תודעתי נולד מהמפגש הזה, מזרימה שיש לה כוונה.

מה בדרך כלל לא מבינים על ארבעת העולמות?

הטעות הנפוצה היא לדמיין מקומות בשמיים, מעין קומות שמסודרות זו מעל זו. הבנה כזאת מרחיקה את המודל מהחיים. אני מציעה לראות בהם שכבות של תודעה ותהליך, כאלה שקיימות בכל רגע ובכל אדם.

ציור עולמות עוזר להבין את זה במהירות, כי הוא ממחיש שכבות. שכבות הצבע הן שכבות של הבנה, והמעבר מרכות אל ניגודיות הוא בדיוק המעבר מרעיון אל פעולה. אגב, המושגים האלה נושאים היסטוריה ארוכה של העברה בכתב, ואפשר לראות זאת באוסף כתבי היד העבריים של הספרייה הלאומית, שם נשמרים כתבים קבליים בכתב יד.

ארבעת העולמות כשכבות תודעה, לא כקומות בשמיים

איך מתחילים פרויקט ציור ארבעה עולמות בבית?

אני מציעה תרגיל קצר, שמתאים גם למי שלא מצייר בקביעות. הוא בנוי בדיוק לפי ארבעת הרבדים.

1. כוונה. משפט אחד בלבד, כתוב ביד, שמנסח מה היצירה מבקשת להכניס לחלל.
2. סמל מרכזי. צורה אחת שמחזיקה את המשפט, בלי קישוטים סביבה.
3. פלטה ומרקם. שניים עד ארבעה צבעים, וקצב אחד חוזר של מכחול או קו.
4. גימור. הדגשה אחת, ניקוי של מה שמיותר, וחתימה שמסמנת סיום.

מי שמעדיף להביא הביתה יצירה מוכנה מוזמן להתייעץ איתי. אני מלווה באופן אישי בבחירת היצירה, מתאימה גדלים לחלל ולתאורה, וגם מכינה הזמנות מותאמות לסלון, למשרד ולקליניקה, מתוך אותה שפה של תהליך יצירה ושכבות אור.

יצירות נוספות שכדאי להכיר

העולמות נפתחים

לרכישה

שאלות נפוצות

ארבעת העולמות מלמדים אותי שוב ושוב שאור לא מגיע בקפיצה אחת. הוא יורד בשכבות, מתעדן, מקבל צורה, ולבסוף נוגע בקיר בבית ובלב של מי שעומד מולו. זה בשבילי החיבור בין רוח לחומר, וזו הסיבה שאני ממשיכה לצייר.

אם משהו כאן נגע בכם, אתם מוזמנים לעיין בגלריה ולהתעכב על יצירה שמדברת אליכם, או לפנות אליי ואשמח לעזור לכם לבחור את הציור המתאים לחלל ולתחושה שאתם מחפשים.

לצפייה בכל היצירות

על האמנית אורית מרטין

אורית מרטין היא אמנית ירושלמית היוצרת אמנות יהודית-רוחנית עכשווית. מאז ילדותה היא מציירת מתוך שאיפה לגלות את הסודות הכמוסים של העולמות הרוחניים, ובאמנותה היא מפגישה שפה חזותית עכשווית עם תכנים רוחניים בהשראת ספר הזוהר, הקבלה והחסידות. יצירותיה מודפסות על קנבס איכותי ומזמינות לרגע של אור, שקט והתבוננות פנימית. אתם מוזמנים לגלריה שלה בשכונת הר נוף בירושלים.